אופטמיות מדממת

שוב היא מוצאת את עצמה במנוסה ,היא פותחת את דלת ביתה בסערה ופורצת החוצה בריצת בהלה משאירה את שני ילדיה בוכים במיטה לבדם .. היא רצה ממנו והוא רודף אחריה עם שלהבות גהנום דולקות בעיניו " אני אתפוס אותך יא בת זונה יא שרמוטה קטנה " היא שומעת את קולו מהדהד באוזניה.
לא כך היא ראתה את חייה בגיל 19 עם מטורף שישן לצידה במיטה, שני ילדים שזקוקים לה ובלי אגורה שחוקה על הנשמה .

היא כל כך קיוותה שהערב הזה יעבור בשקט , הבית היה מאורגן וארוחת הערב המתינה לו בשולחן הוא איחר כרגיל מעניין אם הוא שוב עסוק בלעשוק אנשים, אולי בעסקת סמים או ששוב הוא מהמר. כבר לא ענינו אותה הסיבות העיקר שיחזור מאושר, שהוא שמח הוא לא מקלל אותה, שהוא שמח הוא מזיין אותה ככה הוא מראה לה שהוא אוהב אותה.
הוא חזר והעצבים געשו  בתוכו כמו לבה, היא ידעה שהוא עלול להתפרץ רק מהמבטים שהוא שלח בה. כל פעם שהיא עברה במרחב הראייה שלו הוא נשם עמוק וכל נשימה שלו הקפיאה את דמה .
היא לא זוכרת כבר איך הכל התחיל , כמו תמיד זה היה משהו שטותי שגרם לו לכעוס והיא מטומטמת שכמותה לא ידעה לשתוק ולהתעלם היא הייתה חייבת לענות לו , היא הייתה חייבת את המילה האחרונה היא הייתה חייבת את הסטירה כי רק ככה היא הרגישה בחיים כל שאר הזמן היא הייתה מתה מבפנים.
וכמו בכל מריבה היא לא נכנעה לו אבל הפעם היא הרחיקה לכת הוא דחק אותה לשיש במטבח צעק לתוך הפרצוף שלה קילל אותה את נשמתה הרג עוד חלקה טהורה בתוכה . היא הרגישה מחנק ושהיא לא יכולה לספוג את האיומים והבריונות שלו יותר אז היא ירקה עליו ישר לתוך המבט הזועם שלו ישר אל תוך השטן שעמד למולה היא הרגישה אמיצה ואז מבוהלת ושנייה אחרי זה היא ידעה שהיום זה היום האחרון לחייה הוא חייך אליה ואמר לה "תמיד היית מסריחה"
תסתמי אל תעני לו היא חשבה לעצמה וכמו מתוך חלום שמעה את פיה עונה במקומה " למדתי מהטוב ביותר , למדתי ממך!"
ידו התרוממה לצווארה ואחיזתו התהדקה סביבה היא הרגישה את האוויר אוזל מתוך גופה , היא שמעה אותו מקלל אך לא הצליחה לחבר את ההברות שלו למשפטים ברורים , הילדים התעוררו מהצעקות הם קראו לה והבכי שלהם התגבר והתגבר.
 היא ניסתה למצוא דרך לדבר לומר לו לעזוב אותה היא ניסתה למשוך את היד שלו מהצוואר שלה, אך הבן זונה היה חזק ונחוש להכאיב לה עד מוות. היא הניחה את ידה על השיש כמעט בתבוסה עד  שראתה בזווית עיניה כוס בירה גדולה , בכוחות לא ברורים היא הושיטה את ידה הרימה אותה וחבטה בראשו בחוזקה.
בבהלה הוא תפס את ראשו והיא ברחה  מנחת  זרועו  , ידה ממששת את הצוואר שלה האוויר צורב אותה מבפנים  השיעול  שלה קורע את הדממה .
הוא לא שמע או ראה אותה  הוא היה שרוי  בהלם, הוא בדק אם יש לו דם.. והיא עמדה והסתכלה עליו כמעט התנצלה כמעט הציעה לו עזרה עד שהיא שמעה את השאגה שבקעה ממנו, צרחה מוות שפתחה את השמיים, רעם שחפר את הקבר שלה בעודה בחיים, שאגה שהקפיאה לרגע את הבכי של הילדים ואז העצימה אותו בעשרות מונים.
היא מיהרה לברוח .. היא פתחה את הדלת ורצה בין הגינות בין הבתים עד שחשבה שהגיעה למקום מבטחים היא רצה כדי שיצילו אותה אבל הוא תפס אותה, היא נפלה בכל המדרגות גבה נחבט דם נזל ממנה מגופה ומנשמתה .
שוב היא שמעה אותו מתנצל שוב הוא אוהב שוב היא ישנה ליד אויב במיטתה .
עד שתחלים ותצא מהמיטה יש לה שקט מאגרופיו אך לשונו המשיכה להצליף בה גם מתוך שינה … לא כך היא דמיינה את חייה אבל במשך היום שהוא לא נמצא היא חלמה .. היא חלמה על הרגע שהיא תשב בבית שלה עם מישהו שאוהב אותה והיא תכתוב את סיפור חייה והמכות שחטפה יהיו בגדר צלקת והמילים שלה ישמעו לרחוק.

והאופטימיות כבר לא תדמם  ואז היא  היא תדע  שהיא ניצחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s